שׁוֹמֵר בַּחֹרֶף   אָזְנַיִם זְקוּרוֹת צִנָּה, עֵינַיִם דּוֹמְעוֹת קָרָה, שׁוּלֵי

  בָּרַכֶּבֶת                

הַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא אֲנִי תְּפִלַּת אָב קְטַנָּה לְלֹא תְּחִנָּה.  

דֶּרֶךְ שֶׁעָבַרְתָּ, מַעֲגָל שֶׁסָּגַרְתָּ               1986