נִצּוֹלֵי הַשּׁוֹאָה יום השואה תשס"ח
בְּיַלְדוּתִי לֹא יָדַעְתִּי נִצּוֹלֵי שׁוֹאָה.
בָּרַדְיוֹ רִאֲיֵנוּ אֲנָשִׁים מִשָּׁם,
עִבְרִית שְׁבוּרָה וּצְלִילִים חַסְרֵי תָּו,
חִפּוּשׂ מְקֻטָּע אַחַר מִלִּים שֶׁאֵין,
אָבְדוּ מִלִּים לְסַפֵּר לְמִי שֶׁלֹּא הָיָה,
זִכְרוֹנוֹת לֹא צוֹמְחִים מֵהַשְּׁבָרִים.
תְּמוּנוֹת שֶׁהַתַּשְׁלִיל שֶׁלָּהֶן הִשְׁחִיר
בְּרֶגַע שֶׁנֶחְשְׂפוּ לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, כָּאן.
לֹא יָדַעְתִּי נִצּוֹלֵי שׁוֹאָה גַּם כְּשֶׁגָּדַלְתִּי.
בָּרַדְיוֹ חִפּוּשֵׂי קְרוֹבִים עִם שֵׁמוֹת מִשָּׁם,
זַלְמָן וּבְלוּמָה, יָאנוּשׁ וּבֵיילָה,
וַאֲפִלּוּ לֹא עוּזִי אוֹ אִיתָמָר אֶחָד, כְּמוֹ כָּאן.
קְרוֹבִים שֶׁנּוֹתְרוּ רְחוֹקִים, אִישׁ לֹא יִמְצָאֵם
וְנִצּוֹלִים שֶׁנּוֹתְרוּ בַּמָּקוֹם מִמֶּנּוּ לֹא נִצְּלוּ.
מָקוֹם מִמֶּנּוּ לֹא נִצְּלָה נְשָׁמָה , לוּ אַחַת
מָקוֹם מִמֶּנּוּ הִגִּיעַ הַגּוּף וְנַפְשׁוֹ לֹא אִתּוֹ.
עֵינַיִם אֲפֵלוֹת , אוֹרוֹת כְּבוּיִים
בּוֹכִים לְלֹא בֶּכִי, מְרוֹקָנֵי זִכְרוֹנוֹת,
מְהַלְּכִים כְּמוֹ נִקְבְּרוּ בְּתוֹךְ עַצְמָם
מַצֵּבוֹת שֶׁל עַצְמָם וְשֶׁל שֶׁאֵינָם.
וְאַתָּה יֶלֶד שֶׁגָּדַל וְגַם זָקַן,
יוֹדֵעַ שֶׁאֵינְךָ מֵבִין, מַרְגִּישׁ שֶׁאֵינְךָ נוֹגֵעַ
הֵם זָרִים לְךָ, אַתָּה זָר לָהֶם,
וּבְכָל זֹאת דָּמְכֶם דָּם אֶחָד.
אֵין נִצּוֹלִים מִשּׁוֹאָה,
אֵין פִּתְרוֹנִים לַכְּאֵב.