לְבַדָּה. אוגוסט 04
לְבַדָּהּ עוֹמֶדֶת, מִחוּץ לַמַּעֲגָל.
מַעֲגָל שֶׁנִּסְגַּר עֵת נִתְּכָה הַמַּכָּה,
לְהָכִיל בְּתוֹכוֹ יְגוֹנוֹ שֶׁל הַשֶּׁבֶט,
לְהָגֵן עַל בָּנָיו בָּם זוֹרֵם דַּם אָבוֹת.
מוֹתִיר מַעֲגָל נַעֲרָה בּוֹדֵדָה,
בַּת בְּלִי שֶׁבֶט, דַּם אָבוֹת אֲחֵרִים,
שֶׁכָּרְתָה בְּרִית עוֹלָם עִם נַעַר אֵינֶנּוּ,
חָבְרוּ נְשָׁמוֹת, נִמְהֲלוּ זֶה בָּזֶה הַדָּמִים.
אַךְ הַשֶּׁבֶט נָעַל שַׁעֲרֵי מַעֲגָל,
זָרָה לֹא תָּבוֹא בְּקִרְבּוֹ.
חוֹמַת אֲנָשִׁים, כָּתֵף אֶל כָּתֵף
מְגִנָּה עַל הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת בְּלִבּוֹ.
לֹא יָדְעוּ שֶׁנּוֹתַר שָׁם הַנַּעַר אִתָּהּ,
בִּצְלָלִים הַמְּרַצְּדִים מִחוּץ לַחוֹמָה.
לֹא יָדְעוּ שֶׁנּוֹשֵׂאת הִיא אוֹתוֹ בְּתוֹכָהּ,
אַף שֶׁבְּאוֹר הָאֵשׁ וְחֻמָּהּ לֹא חָלְקָה.
עוֹמֶדֶת בָּדָד אַךְ לֹא בּוֹדֵדָה,
עִם צְרִיבַת נְשִׁיקָה שֶׁטְּבוּעָה בִּשְׂפָתָהּ,
תַּבְנִית כַּף יַד נַעַר שֶׁנּוֹתְרָה בִּכְתֵפָהּ,
חֹם חִבּוקּוֹ שֶׁלָּעַד הוּא סָפוּן בִּלְבָבָהּ.
לֹא יָדַע מַעֲגָל שֶׁהִיא כְּבָר בִּפְנִים,
שֶׁחֻפָּה הֶעֱמִידוּ לְזוּג אוֹהֲבִים,
שָׁמַיִם שֶׁל קַיִץ זְרוּעֵי כּוֹכָבִים,
וַעֲצֵי הַלִּימוֹן בַּפַּרְדֵּס הָעֵדִים.
הֵם לֹא יָדְעוּ, כְּאֵבָהּ הוּא הַשֶּׁקֶט
לֹא יָדְעוּ כִּי סֵרְבָה לְשִׂימוֹ בְּמִסְגֶּרֶת,
לֹא מִלִּים יִהְיוּ בֵּין דַּפֵּי זִכָּרוֹן,
לֹא בְּאוֹת חֲקוּקָה שָׁם בָּאֶבֶן יִשְׁכֹּן