הַמֵּאָה וְהַדֵּעָה 25.8.14
בָּא בַּעַל הַמֵּאָה אֵצֶל חֲבֵרוֹ מִזֶּה זְמַן, הַגַּנָּן
וְיֹאמַר: לִי הַמֵּאָה , לְךָ הַדֵּעָה, הָבָה נָקִים לָנוּ גַּן.
הָלְכוּ הַשְּׁנַיִם לִשְׂדֵה הַקּוֹצִים שֶׁבִּקְצֵה הָרְחוֹב
אָמַר הַגַּנָּן פֹּה יָקוּם הַגַּן בּוֹ עֵצִים וּפְרָחִים לָרֹב.
פָּרַם בַּעַל הַמֵּאָה אַמְתַּחְתּוֹ וְנִגְלוּ מְעוֹתָיו לְמֵאוֹת,
נָטַל הַגַּנָּן בַּעַל הַדֵּעָה חֹפֶן מֵאוֹצַר הַמַּטְבֵּעוֹת,
הָלַך וְקָנָה זְרָעִים שֶׁל פְּרָחִים וּשְׁתִילֵי עֲצֵי פְּרִי
הָפַךְ אַדְמַת הַשָּׂדֶה, זָרַע וְשָׁתַל גַּם הִשְׁקָה בִּדְלִי.
הִצִּיבוּ הָרֵעִים גָּדֵר סְבִיב הַגַּן הַצָּעִיר,
הִתְקִינוּ שַׁעַר נָאֶה בּוֹאֲכָה רְחוֹבָהּ שֶׁל הָעִיר
גַּם תָּלוּ שֶׁלֶט מַעֲשֵה אָמָּן : "גַּן הָרֵעִים-
חָבְרוּ בּוֹ מֵאָה וְדֵעָה לְהָפִיק מִמֶּנּוּ רֵיחוֹת וּטְעָמִים."
צָמְחוּ הָעֵצִים הֵנִיבוּ פִּרְיָם, הֵנֵצּוּ פְּרָחִים הֵפִיצוּ רֵיחָם,
נֶאֶסְפוּ דָּרֵי הָרְחוֹב אֶל הַגַּן לְהָשִׁיב נַפְשָׁם בְּרֵיחַ גַּם טַעַם.
כָּךְ עָבְרוּ לָהֶן עוֹנוֹת הַשָּׁנָה, שָׁנָה לְשָׁנָה הָיוּ לְשָׁנִים
רֵיחוֹתָיו שֶׁל הַגַּן נִשְּׂאוּ לְכָל עֵבֶר , עַד הָרָחוֹק בַּשְּׁכֵנִים.
בֹּקֶר אֶחָד הִשְׁכִּים הַגַּנָּן כְּדַרְכּוֹ לְבַקֵּר בַּגַּן שֶׁרָוָה זֵעָתוֹ,
וְהִנֵּה נָעוּל שַׁעֲרוֹ עַל בְּרִיחַ וְהַשֶּׁלֶט שֶׁעָלָיו נִתְלַשׁ מִמְּקוֹמוֹ.
וְשֶׁלֶט חָדָשׁ, גָּדוֹל וְנוֹצֵץ נִשָּׂא לוֹ אֶל- עָל וּמַכְרִיז בְּגָאוֹן:
"גַּנּוֹ שֶׁל בַּעַל הַמֵּאָה שֶׁהֵקִים בְּגַפּוֹ לְשִׂמְחַת הֶהָמוֹן".
הֲיִגְבַּר הַהוֹן עַל הָאוֹן? הִרְהֵר הַגַּנָּן נֶעֱצַב בִּדְמָמָה
אִישׁ לֹא שְׁמָעוֹ רַק אַדְמַת הַגַּן שֶׁסָּפְגָה הַדִּמְעָה.
וּמֵאָז דָּעַךְ לְאִטּוֹ זֶה הַגַּן, קָמְלוּ הַפְּרָחִים, דָּהוּ צְבָעָיו
נָשְׁרוּ פֵּרוֹתָיו וְחָדַל צְחוֹק יַלְדֵי שְׁכֵנִים בֵּין שׁוּרוֹתָיו.