מוכר הלקחים

מורשת זקנים (1)

גם הפעם, בהינשא השמועה על גבי רוח מערב

בחוצות הכפר הדומם,

הניח האיכר הצעיר אתו מידו, נטל תרמילו,

נעץ קרדום חופרים בחגורתו, נשק כלתו

ושם פעמיו להרים,

לחפש את עושרו.

אך זו הפעם שונה היתה מקודמותיה.

בדרכו פגש האיכר הצעיר במחפש זהב זקן,שבע שמועות,

 שמחייתו בדוחק באה לו מלקח וממכר,

בתמורה למחצית פתו של הצעיר מכר לו הזקן את הלקח הבא:

"אל תרחיק נדוד להרים בחיפושיך אחר אשליית העושר,

אל יפתה לבך אחר ברק הזהב,

ובהינשא שמועה ברוח עצום עפעפיך, הפוך גלגלי עיניך

והתבונן לתוככי עצמך.

שם, בעמקי נשמתך, בתחתיות לבבך,

שם חבוי לו מעיין אושרך, שם נמצא סוד עושר נכסף…"

כך סיים הזקן דבריו, ויידום.

קם האיכר הצעיר ממקומו,

הפך את פניו וחזר לביתו.

ומאז, כל אימת מרחפת הבטחה חדשה,

עוצם האיכר את עיניו, מבטו בוחן מעמקיו,

חופר הוא בקרדום ברוחו, חוקר את נפשו

עד אשר ימצא הערוץ לאושרו.

ממלא האיכר תרמילו די צרכו

ופוקח עיניו עד הרוח הבא.