לֹא חֲלוֹם שֶׁבִּקַּשְׁתָּ יוני 03
בַּבֹּקֶר מָצָאתִי אֶת הַדַּף, מְקֻפָּל וְצָהֹב,
בַּבֹּקֶר מָצָאתִי שִׁיר שֶׁכָּתַבְתְּ לִי, וְאוּלַי זֶה מִכְתָּב.
בַּלַּיְלָה כָּתַבְתְּ, בַּשְּׁבִיעִי לְמַאי בְּאַחַת הַשָּׁנִים.
בַּלַּיְלָה כָּתַבְתְּ, בְּעֶצֶם כִּמְעַט בֹּקֶר הָיָה.
כָּתַבְתְּ עַל חֲלוֹם שֶׁחָלַמְתְּ, חֲלוֹם שֶׁאֲנִי לֹא בִּקַּשְׁתִּי.
חֲלוֹם עַל שְׁלוֹשָׁה צְעִירִים, זֶה שְׁלוֹשְׁתֵּנוּ.
חֲלוֹם בּוֹ חָזַר נַעַרֵךְ כְּשֶׁהָיָה, מִתְפַּעֵל וּנְטוּל דְּאָגָה.
מַבִּיט כְּחוֹלֵם עַל עוֹלָם שֶׁכָּל כָּךְ הִשְׁתַּנָּה.
אִתָּךְ מְבַקֵּשׁ הָעוֹלָם הוּא לִבְנוֹת,
כְּמוֹ אָז, בְּדִיּוּק בַּמָּקוֹם בּוֹ נִפְסַק.
חָלַמְתְּ מִתְלַבֶּטֶת, חָלַמְתְּ לְהַחְלִיט,
לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכֵּנוּ בָּהּ הָלַכְנוּ כִּבְרָה,
וְלֹא הָעוֹלָם לְשַׁנּוֹת עִם הַנַּעַר,
לַמְרוֹת אוֹתָהּ אַהֲבָה שֶׁהָיְתָה וְנוֹתְרָה.
לֹא מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ ,כָּתַבְתְּ לִי,
אַךְ זֶה מַה שֶּחָלַמְתִּי סִיַּמְתְּ.
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָה אָז בִּקַּשְׁתִּיךְ,
הֲבִקַּשְׁתִּי סַפְּרִי לִי חֲלוֹם תַּחְלְמִי,
וְאוּלַי בִּקַּשְׁתִּיךְ שִׁיר לִי לִכְתֹּב?
הֲבִקַּשְׁתִּי יַחֲזֹר זֶה הַנַּעַר אֵלַיִךְ,
לִבְנוֹת הָעוֹלָם בַּמָּקוֹם בּוֹ הִפְסַקְתֶּם?
וְאוּלַי בִּקַּשְׁתִּיךְ הַגִּידִינִי,
הֲתֵלְכִי בְּדַרְכִּי אוֹ שֶׁמָּא אִתּוֹ?
לֹא אֶזְכֹּר מַה בִּקַּשְׁתִּי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה
אַךְ זֹאת רַק אֵדַע,
נָתַתְּ לִי שִׁיר גַּם חֲלוֹם מַתָּנָה.
וְעַל כָּךְ אֹמַר לָךְ תּוֹדָה.