טִיּוּל גְּלִילִי

צוֹעֵד בְּדֶרֶךְ לְבָנָה, בּוֹהֶקֶת,

דֶּרֶךְ יוֹרֶדֶת אֶל עֵמֶק בֵּין הָרִים,

אֳרָנִים סוֹגְרִים מִכָּל עֵבֶר

כְּמוֹ חוֹמוֹת שֶׁל יָרֹק וּצְלָלִים.

שְׁבִיל מִתְפַּתֵּל מְטַפֵּס עַל גִּבְעָה,

בְּגַן שֶׁל סְלָעִים בְּאָפֹר וְלָבָן

בֵּינוֹתָם אֵלּוֹת כִּפְסָלִים שֶׁעֻצְּבוּ

בְּיָדַיִם אֱמוּנוֹת שֶׁל עִזִּים אֲפֵלוֹת.

נִפְגַּשׁ הַנָּתִיב עִם קִמּוּר הַפִּסְגָּה,

נִפְתַּח לוֹ הַנּוֹף לִתְמוּנָה אֵינְסוֹפִית,

נִפְרֶשֶׂת מִמְּךָ אֶל אֳפָקִים רְחוֹקִים

גַּלִּים גַּלִּים שֶׁל גְּבָעוֹת וְהָרִים.

מַטְוֶה שֶׁל חוּטִים לְבָנִים, שֶׁל שְׁבִילִים

מַרְבָדִים שֶׁל חֻרְשׁוֹת אַלּוֹנִים,

חוֹמוֹת מִזְדַּקְּרוֹת שֶׁל גְּדֵרוֹת הַבְּרוֹשִׁים,

עֲנָנִים לְבָנִים מְדַלְּגִים עַל פְּסָגוֹת,

נְמוֹגִים בִּקְצֵה הָעוֹלָם.