מָצָא מִין אֶת מִינוֹ

כְּשֶׁהִתְבַּגֵּר יוֹנִי, צַב הַגִּנָּה,

קְרָאוֹ אָבִיו אֵלָיו וְאָמַר לוֹ:

"בְּנִי, עַתָּה כְּשֶׁהִתְרַבּוּ קַשְׂקַשֵּׂי שִׁרְיוֹנְךָ

וּבַיִת לְתִפְאָרָה אַתָּה נוֹשֵׂא עַל גַּבְּךָ,

לֵךְ וּמְצָא לְךָ אִשָּׁה רְאוּיָה לְשֵׂאתָהּ

וְהָיָה לָהּ בֵּיתְךָ כְּבֵיתָהּ".

חָזַר יוֹנִי לְאִטּוֹ לְצִלּוֹ שֶׁל  שִׂיחַ הָאֵלָה

וְחָשַׁב: "מַהִי כַּלָּה רְאוּיָה לְשֵׂאתָהּ?"

כְּדֶרֶךְ צַבִּים הוּא הִרְהֵר לְאִטּוֹ,

תּוֹךְ שֶׁהוּא מְמַלְמֵל לְתוֹךְ שִׁרְיוֹנוֹ:

"רוֹצֶה אֲנִי אִשָּׁה הַמַּגְבִּיהָה עוּף,

וּמֶרְחָבִים גּוֹמֵאת מִפֹּה לְאֵין סוֹף.

תְּמִירָה שֶׁצַּוָּאר לָהּ אָרֹךְ וּמְלֵא חֵן,

יְלָדִים לִי תּוֹלִיד מְלֹא בֵּיתֵנוּ הַקֵּן."

כָּךְ חָשַׁב יוֹנִי מִתַּחַת שִׂיחַ אֵלָה,

נִעֵר שִׁרְיוֹנוֹ וְיָצָא לְחַפֵּשׂ לוֹ כַּלָּה.

רִאשׁוֹנָה שָׁמַע הוּא מַשַּׁק כְּנַף יוֹנָה

וְיִשָּׂא פָּנָיו אֶל- עָל וָיִקְרָא:

" יוֹנָה יוֹנָתִי מַגְבִּיהַת עוּף מַעְלָה

הֲתָבוֹאִי לְבֵיתִי לִהְיוֹת לִי כַּלָּה?"

חָגָה הַיּוֹנָה מֵעַל יוֹנִי, וּתְשׁוּבָה הִיא הוֹמָה:

"הֵן אֲנִי בַּשָּׁמַיִם, וְאַתָּה עַל גְּחוֹנְךָ,

גּוֹזָלִים לָבֶטַח לֹא יֵצְאוּ לִי מִמְּךָ"

הָמְתָה בְּזִלְזוּל וְתָעוּף לְדַרְכָּהּ.

הִמְשִׁיךְ יוֹנִי  לָלֶכֶת עַד פָּגַשׁ אַיָּלָה,

הִתְקָרֵב הוּא אֵלֶיהָ עַד עָמַד בְּצִלָּהּ:

" אַיָּלָה אַיָּלָתִי נָאוָה וְקַלַּת רַגְלַיִם,

הִנָּשְׂאִי לִי וְאֶבְנֶה לָךְ בֵּית קוֹמָתַיִם"

" אֲנִי  מְדַלֶּגֶת, אַתָּה עָקֵב בְּצַד אֲגוּדָל,

עֳפָרִים לְהָבִיא לְעוֹלָם לֹא תּוּכַל"

צִחְקְקָה אַיָּלָה וְנֶעֶלְמָה , מָה חֲבָל.

וּכְבָר שְׁעַת צָהֳרַיִם בְּיוֹם קַיִץ לוֹהֵט,

וּבַשִּׁרְיוֹן שֶׁל יוֹנִי הַחֹם לִבְלִי שְׂאֵת.

נֶעֱמַד לְקַנֵּחַ זֵעָה מִמִּצְחוֹ,

לְפֶתַע נָפַל  צֵל אָרֹךְ עַל גַּבּוֹ.

שׁוֹטֵט מַבָּטוֹ לְֹאֹרֶךְ הַצֵּל אֲרֻכּוֹת,

הִמְשִׁיךְ וְטִפֵּס עַל רַגְלַיִם דַּקּוֹת,

עָלָה עַל צַוָּאר לְלֹא הַפְסָקָה,

בְּקָצֵהוּ פָּגַשׁ פְּנֵי גִּ'ירָפָה תְּמִימָה.

"הֲיִי לִי לְאִשָּׁה, אֲרֻכַּת הַצַּוָּאר,

בֵּיתֵנוּ לְתִפְאֶרֶת אֶבְנֶה עַד מָחָר"

" אֲפִלּוּ אִם תִּבְנֶה לִי בֵּית יַהֲלוֹמִים,

הֵן בִּגְלַלְךָ לִילָדֵינוּ יִהְיוּ רַק תַּסְבִּיכִים"

מְאֻכְזָב סַב אָז יוֹנִי עַל עֲקֵבָיו,

לְשִׂיחַ הָאֵלָה שָׂם אֶת פָּנָיו.

בְּדַרְכּוֹ עָבַר לְיַד שִׂיחַ הַוֶּרֶד,

מִתַּחְתָּיו הֵגִיחָה עַלְמַת הַחֶמֶד.

זוֹהִי דִּינָה, בְּשִׂמְלַת מַלְמָלָה חֲגִיגִית

בַּת הַשָּׁכֵן נַעֲרָה חַיְכָנִית, חִנָּנִית.

הִסְמִיק יוֹנִי לְמַרְאֵה צַבָּה נַעֲרָה,

כִּנֵּס צַוָּארוֹ מְעַט לְתוֹךְ שִׁרְיוֹנוֹ

וּבְחִיל וּרְעָדָה לָחַשׁ אֶת דְּבָרוֹ:

"אִם אָעֵז לְבַקֵּשׁ אֶת יָדֵךְ הָעֲדִינָה,

הֲתַסְכִּימִי לַבְּרִית בֵּין יוֹנִי וְדִינָה?"

הֶעֱמִידָה דִּינָה פְּנֵי מִתְלַבֶּטֶת,

בְּקֹשִׁי מַסְתִּירָה שִׂמְחָה מִתְפַּשֶּׁטֶת,

" נִרְאֶה, אֶחְשֹׁב, אֶשְׁאַל וְאוּלַי…

כֵּן, מַהֵר, עַכְשָׁו, וַדַּאי וְדַי!"

מָתְחוּ הַשְּׁנַיִם מְלֹא צַוָּארָם,

נִצְמְדוּ שִׂפְתֵּיהֶם בִּבְרִית עוֹלָם.

אָז בְּיוֹנִי חָלְפָה רְעָדָה נִפְלָאָה,

הִתְגַשְּׁמוּ כָּל הַחֲלוֹמוֹת עַל כַּלָּה,

זוֹ הַמַּגְבִּיהָה עוּף בַּשְּׁחָקִים,

זוֹ הַגּוֹמֵאת בִּקְלִילוּת מֶרְחַקִּים,

זוֹ שֶׁצַּוָּארָהּ אָרֹךְ עַד שָׁמַיִם

זוֹ שֶׁתּוֹלִיד יְלָדִים מְלֹא חָפְנַיִם!