מִמַּבָּט רִאשׁוֹן הַשֵּׁנִי                                       ערב יום הזכרון והעצמאות, תשנ"ה

שָׁם, בַּחֲדַר מַדְרֵגוֹת אַפְלוּלִי,

בּוֹאֲךָ מִפְגַּשׁ רְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלְמִי,

נָפַל מַבָּטִי הָרִאשׁוֹן עַל דְּמוּתָהּ

וְהָעוֹלָם שֶׁסְּבִיבִי כְּמוֹ הֶחֱלִיף תַּפְאוּרָה.

מֵאֲחוֹרַיִךְ פְּרוּשִׂים שְׂדוֹת קָמָה שֶׁבָּעֵמֶק,

שִׁבֳּלִים, שִׁבֳּלִים תְּפוּחוֹת גַּרְעִינִים,

נָעוֹת בְּגַלִּים אֵלֵי אֹפֶק וְהַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה,

בְּתוֹכָן, עַד מָתְנַיִם, נַעֲרָה כּה צְלוּלָה.

עֵינֶיהָ תְּכֻלּוֹת, זָהֹב שְׁעָרָהּ.

יוֹרֶדֶת לְאַט לְתוֹךְ מַבָּט לָרִאשׁוֹנָה,

לִצְלִילֵי מַשַּׁב רוּחַ בְּחִטָּה שֶׁבָּשְׁלָה.

רוֹחֶשֶׁת הָרוּחַ, גּוֹלֶשֶׁת בִּשְׂדֵה הַקָּמָה,

נִבְלָעִים קוֹלוֹת שֶׁל קִרְיָה הוֹמִיָה..

מֵאָז צוֹעֲדִים יָד בְּיָד בַּשָּׂדוֹת,

זוֹרְעִים, קוֹצְרִים וְנוֹשְׁמִים הָרוּחוֹת

וְאוֹתָהּ מַנְגִּינָה מַמְשִׁיכָה רִחוּפָהּ,

מִמַּבָּט רִאשׁוֹן, לְלֹא הַפְסָקָה.