חכמת החיים

בלילות הקיץ הקרירים,

עת ישובים אנשי שבט המדבר סביב מדורותיהם הקטנות,

נחים מעמל יומם הלוהט,

צפות ועולות האגדות העתיקות, סיפורי אבות השבט.

' לפני הרבה שנים, רבות מספור,

נגלה האל הגדול לראש שבטנו בחלומו וכה אמר לו:

            "סופה כבדה מביא אני עליכם,

            סופת חול שתקבור תחתיה אתכם וכל אשר לכם.

            רק סוד יקר לך אגלה

            ואשר תעשה בו יחרוץ עתיד שבטך לדורות,

            האם יכלה שבטך לעד

 או שמא ייוולד מחדש לאחר הסופה!"

ומה היה אותו סוד שגילה האל לראש שבטנו?

מקום מסתור קטן קטן חשף לפניו,

מקום קטן אך בטוח מכל סופה

בו יוכלו למצוא מחסה רק שנים,

איש ואישה, רק בגדיהם לגופם

ואיתם חפץ אחד בלבד, ותו לא!

בהאיר הבוקר כינס הראש את כל בני השבט,

סיפר לקהלו את סיפור חלומו,

וסיים באומרו:

" אני אבחר את הזוג לו אגלה סוד המקלט הגואל,

יציע לי כל אחד מכם מהו החפץ היחיד אותו יבחר לקחת למסתור,

אלוהים ועתיד שבטנו ינחו אותי בהחלטתי"

כך אמר לציבור הדומם,

פנה לאוהלו להמתין לבני שבטו ולשמוע הצעותיהם.

כל אותו יום הגיעו אנשי השבט לרחבה שלפני אוהלו,

זוגות, זוגות אישה ואיש, נכנסו ושטחו בפניו הצעותיהם,

האחד הציע לקחת את חרבו,

חברו בחר לקחת את כלי עבודתו,

ושלישי ביקש לקחת את מחרוזת תפילותיו.

כך נמשך המצעד עד דמדומי אותו יום,

עת קרא ראש השבט לעלי הצעיר וללילה, ארוסתו הנערה,

ולחש על אוזנם את מקום הסתר האלוהי.

עלי ולילה שלימים נודעו כאבותיו של שבט המדבר המתחדש'.

הנהנו יושבי המדורות בראשיהם,

מלמלו בינם לבין עצמם את השמות עלי ולילה,

וחזרו להתעטף בשתיקתם ובחשכת הלילה הקיצי.

רק ילד קטן אחד משך קלות בגלימת אביו ושאלו:

" מה היה החפץ שעלי ולילה בחרו לקחת למסתור?"

רכן האב לעברו ולחש, כשם שלחש לו אביו שנים רבות קודם הערב הזה,

"הספר העתיק של השבט,

הספר בו כתובים דברי חכמי השבט לדורותיו מימים ימימה,

בו בחרו עלי ולילה" השיב האב.