וְהָיָה אִם                             יולי 05

וְהָיָה אִם תִּסְתַּתֵּר דַּעְתּוֹ

אוֹ שֶׁמָּא יֵרָפוּ יְדֵי בִּינָתוֹ

אַל תִּרְאוּהוּ בְּחֶסְרוֹנוֹ

זִכְרוּ שְׁלֵמוּתוּ טֶרֶם פָּחֲתָה.

כִּי זֶה הַיּוֹשֵׁב מוּלְכֶם רָפֶה

רַב אוֹן הוּא הָיָה בַּעֲלוּמָיו,

רַב תּוּשִׁיָּה הָיָה בִּצְעִירוּתוֹ,

טְעוּן חָכְמַת זְקֵנִים בְּבַגְרוּתוֹ.

בָּזֶה הָרֹאשׁ הַנָּטוּי קִמְעָה עַל צִדּוֹ

הִבְזִיקוּ בִּרְקֵי רַעֲיוֹנוֹת חֲדָשִׁים,

מַחְשָׁבוֹת מְאִיצוֹת, יָזְמוֹת חֲלוּצִים

שֶׁהָיוּ לְשָׂדוֹת וְהִפְרִיחוּ פְּרָחִים.

בְּאֵלּוּ הָעֵינַיִם שֶׁאוֹרָן קְצָת הוּעַם

נִבְלַע הָעוֹלָם בְּתַאֲוַת סַקְרָנִים,

נִצְנְצוּ אַהֲבוֹת נְעוּרִים מַרְטִיטוֹת,

בִּצְבְּצוּ דְּמָעוֹת לְמַרְאוֹת עֲצוּבִים.

וּבַלֵּב הַחָבוּי שֶׁהֵאֵט אֶת קִצְבּוֹ

עוֹד נוֹתְרָה אַהֲבָה לְאוֹהֲבָיו

מְהוּלָה בְּצַעַר הַפְּרֵדָה הַקְּרוֹבָה

וְהַרְבֵּה אֵין אוֹנִים,

אֵין עוֹנִים.

אֵין.