יעד- אין כבר דרך חזרה   (יש מנגינה)                              עצמאות תשע"ב

כשעלו החברים מלאי תקוות,

לְמחנה זמני בעמק בין שדות.

בַאסיפות הם צעקו פה,

מֵחמסינים הם סבלו פה ,

אבל משהו לחש בלבבות-

אם זה טוב ואם זה רע, אין כבר דרך חזרה, אין כבר דרך חזרה!

על גבעה טפסו עם כלב ומקל,

בית – לבנות ובגנו העץ יצל.

עמֵלו בענפים,

מילֵאו פעוטונים,

עד החליטו השיתוף פה לבטל.

אם זה טוב ואם זה רע, אין כבר דרך חזרה, אין כבר דרך חזרה!

פעוטות גדלו היו לחיילים,

שלבים – נבנו הגיעו עוד ועוד כלבים.

במגרש יש כדורגל,

מפרידים פה את הזבל,

המרכז הומה צחוקם של ילדים.

אם זה טוב ואם זה רע, אין כבר דרך חזרה, אין כבר דרך חזרה!

ותיקים כבר מעלים פה זכרונות,

צעירים עודַם רוקמים פה חלומות.

הנְכדים באים לסבתא,

נערים שרים בצוותא,

ועל כל השאר דנים בוועדות.

אם זה טוב ואם זה רע, אין כבר דרך חזרה, אין כבר דרך חזרה!

אסיפות עוד ירעשו מוויכוחים,

אך נחגוג כולנו יחד בחגים.

לא נתעייף, לא נעצור,

אל השלום יחדיו נחתור

כולנו אל היעד ממשיכים!

אם זה טוב ואם זה רע, אין כבר דרך חזרה, אין כבר דרך חזרה!