דון ז'ואן יוני 2017
- בוא בחור צעיר, שב אתי לשולחן
לא, אין לי זמן. אני מחכה למישהו שכבר מגיע.
- מישהו או אולי מישהי?
או.קי אז מישהי, מה זה משנה לך?
- משנה מאד. היא יפָה?
לא ענינך. כן היא יפה משהו
- היא לא תגיע יותר מהר אם תעמוד ככה. תחכה על הכסא.
בסדר, בסדר. הנה אני יושב. למה אתה חופר כל כך?
- אני לא חופר, אני שואל. קפה?
שחור בלי סוכר.
- מלצר! טורקי קטן בלי לבָּחור ולי מים קרים.
……………..
- אז מה' יפָה? כשאני הייתי בגילך לא היתה לי יפָה.
אז מה היה לך יפֶה?
- מה פתאום יפֶה. היו לי המון יפות. בלונדיניות ושחורות וג'ינג'יות. הייתי רק צריך לבחור. ולא הייתי צריך לחכות להן , הן רדפו אחרי ורבו עלי. היית מאמין?
לא הייתי מאמין ואני גם לא מאמין לך
- למה לא?
כי אתה כזה מכוער ונמוך, עם אף ארוך, פוזל ואזניים עומדות. זה בטח עוד מאז שהיית בגילי.
- טוב, לא בדיוק היו לי, חלמתי שיהיו לי, כשהייתי בגילך.
הופה, הנה החברה שלי , תכיר נירית!
- באמת איזה יפָה! נירית שם יפֶה. את יודעת, כשהייתי בגילכם היו לי……. לא משנֶה.