השועל והעורב- המשכו של סיפור

כה סיפר המורה הזקן לתלמידיו , גורי השועלים הזהובים,

בפתחו את השיעור השני במקצוע ' תחבולות שועלים'.

" כזכור לכם בשיעורנו הקודם סיפרתי את סיפור 'השועל, העורב וכדור הגבינה'.

הסכיתו ושמעו עתה המשכו של אותו מעשה:

למחרת החליט העורב ללמד את שועלנו הערמומי לקח.

החליט ועשה מעשה:

התעופף העורב לשפת הנחל הסמוך,

ברר לו משפת הנחל חלוק נחל נאה,

חלוק נחל שמראהו ככדור גבינה

וצבעו צבע גבינה טרייה ונאה.

תפס החלוק במקורו ,התרומם במשק כנפיים,

עף הישר לכיוון עץ האלון הגבוה,

ונחת על אותו ענף בדיוק עליו עמד בסיפור הגבינה מאתמול.

עמד העורב והמתין לשועלנו.

לא חלף זמן רב והשועל  הופיע כהרגלו מידי יום,

ונעמד במקומו הקבוע תחת עץ האלון,

נושא עיניו אל על ומבחין לשמחתו בעורב הניצב על הענף,

ובפיו כדור גבינה חדש, גדול אפילו מקודמו מאמש.

פנה השועל לעורב ובנימת חנופה שועלית ביקש:

' אנא ממך עורב יקר, השמע נא קולך בשיר

למען ייהנו כל יושבי יער מקול הפעמונים הערב שלך'

המתיק השועל דבריו ומתיקות הגבינה כבר עולה וזוחלת על לשונו,

וליבו מתרחב מגאווה על פקחותו כי רבה.

העורב כהרגלו מתמול שלשום פתח פיו והחל לנסר בקולו שיר עורבים,

וחלוק הנחל נשמט כצפוי ממקורו הפעור,

הישר ללועו הפעור של השועל מתחתיו,

ממש כמו בסיפור הגבינה, אך היום מסתיים סיפורנו קצת אחרת.

לשועלנו פעור הפה נכונה הפתעה,

תחת כדור גבינה רכה ועסיסית,

נחת לו חלוק נחל גדול הישר לקנה נשימתו שנעתקה באחת,

חנק תקף את השועל המסכן,

עיניו בולטות מאיימות לצאת מחוריהן,

ונשמתו מאיימת לפרוח מגופו …

אלמלא אותו שיעול שתקף את שועלנו ממש באתו רגע,

שיעול שגרם לחלוק הנחל להיפלט מקנהו,

לא היה המשך בשעורנו הבא לסיפור השועל, העורב והגבינה."

סיים המורה את הסיפור,

הביט בשועלים הצעירים מעל משקפיו ואמר:

" והלקח לחיים אותו תקחו מסיפורנו היום הוא:

כל תחבולה, ולו הטובה ביותר,

טובה רק לפעם אחת, לפעם הראשונה!"