הדבש והעוקץ                                                                                         3.3.2011

הדב הזקן , אבוי, סובל ממחלת השכחה.

יום אחד יצא לטייל לאיטו ביער והזדמנה לו חלת דבש עסיסית.

כשקרב אליה שמעו אוזניו שכבדו מזוקן זמזום חלש מאצל חלת הדבש.

"בטח דבורה קטנה מרחפת לה שם" הרהר לעצמו ,"אך עיני כהו מראות"

והדבורה כמו קראה מחשבותיו וקראה בקול הכי חזק שהצליחה להפיק:

" הי, דב זקן, בטח שמעת את האמרה לא מדובשך ולא מעוקצך"

הזקן היסס תוך שהוא ממלמל בכעס: "שמעתי, שמעתי!"

אך לא התגבר על ייצרו, טבל בוהן בדבש ומלמל :"מדהים וגם משובח"

לקלק שפתיו הדביקות ואמר לדבורה הקטנה:

"תשכחי מהחלק הראשון של האמרה ועזבי את החלק השני, הוא הרי יהרוג אותך"

" מהחלק הראשון שכחתי אבל אתה תזכור את החלק השני"

ענתה הדבורה, עקצה את הדב הזקן בקצה אפו ונפלה שדודה.

"איי! " זעק הדב בכאב ופנה לחזור כשהוא  נאנח ממלמל לעצמו:

"מה נאמר בחלק השני… מה נאמר בחלק השני ?"